Main Forum PvE PvP Guides AddOns Lore Gallery

עכשיו 25 נובמבר 2017, 00:13

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות




פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 5 הודעות ] 
מחבר הודעה
נושא ההודעה: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 9
הודעהפורסם: 27 אוגוסט 2012, 04:33
 
סמל אישי של המשתמש

מנהל גלובאלי

מנהל גלובאלי
הצטרף: 11 יולי 2011, 19:04
הודעות: 618
עשה לייק: 332 פעמים
קיבל לייק: 112 פעמים
הדמות הראשית: Shamshamen
שרת: The Maelstrom PvP
מנותק

תמונה

פרק- 9


"ארליון" לחישתו של הלוחם נשמעה כמו צעקה, באולם השומם, הד חוזר מן הסלעים עתיקי היומין שנחו להם במחול הזמן.
"אם כל חי" קרא הדרואיד והביט בחבריו "מה זה אמור להביע?"
הצייד משך בכתפיו ורק הוסיף "לא יודע. קדימה, אנחנו חייבים למצוא את הטיטאנים עצמם, איפה הם גרו או ישנו לא יעזור לנו לנצח בקרב הזה"
השניים האחרים הנהנו והחלו צועדים אחרי הוורגון שהתקדם לעבר הדלת, אשר נחה לה בקצה האולם.
עולם חדש וגדול נגלה בפניהם ברגע שצעדו דרך הדלת. גם אילו רצה בכך, וכאן לא היה ספק שכך היה, לא יכל לאיפה לתאר את שנגלה לעיניו. הדלת, שנטרקה בעוצמה מאחוריהם, ובתחילה הבהילה אותם מעט, כבר לא נראתה כתשובה לבעיה שאולי תצוץ בחדר, נהפוך הוא, כעת, נראתה להם הדלת כמחסום שמונע מטוב ואור לצאת מן החדר. בעיה לא פיתרון.
שלושתם, רק עמדו ובהו, חסרי אונים, כשראו לראשונה, את הטיטאנים.

היצורים הכבירים הביטו בהם מלמעלה, ומבטיהם בלתי ניתנים לקריאה. בתחילה, שקל ווירווף לשלוף חרבו, רק למען הביטחון, אך משהוא באווירת המקום הבהיר לו שאין בכך צורך.
דממה מתוחה שרעה באוויר כשהשלושה עמדו דוממים ומולם עשרות יצורים, דמויי אדם יש לציין, מוקפים הילות עוצמה וכוח, מתבוננים ללא ניע בשלושת הרעים בפרצו בסערה לעולמם.
לרגע הדממה המתוחה נמשכה, עד אשר צעדה אישה דקיקה מאחורי הפרגוד ושאלה בעדינות. "מה מעשיכם בעולמנו, ווירוף בנו של איקארוס, לאיפה בנו של סטלנט ולאנורא מן הטבע?"
השאלה עמדה דוממת באוויר, עד אשר לאיפה ניער מעליו קורי ההלם, והחל מדבר.
"ארליון אם כל חי," אמר והיא חייכה למשמע שמה בפי בן תמותה. "כפי שאמרת, אני הוא לאיפה בנו של סטלנט ואני כאן בבקשת סיוע."
עינייה הבריקו כשאמרה "סיוע? ובמה אני או נתיני יכולים לסייע לגזעים שמסתדרים לבד זה עידנים?"
הצייד נראה נבוך מעט. "אינני מבין את כונתך גבירה"
היא חייכה והביטה לאחור. "הביטו בני תמותה. זה כל מה שנשאר מעולמנו המפואר. צללים ורוחות. נשבענו להגן על אזארות' מפני כל רוע שלא יבוא והצלחנו בכך. יצרנו שומרים ומחסומים, כלאנו רשעים וצרים, ונשבענו שלא ננוח עד שהעולם יהיה בטוח. וכך היה. עידנים העולם חי לו בשלוותו. וכעת, לאחר שנים בהם השקט נשמר. אנו נקראים שוב. כעת אמרו לי נא, מדוע הפרעתם את מנוחתם של הטיטאנים. מדוע לאחר עשרת אלפים שנים, אנו ערים שוב." קולה אשר לא עלה על לחישה נשמע היטב ברחבי האולם.
הלוחם נרתע מעט, אך הצייד התקדם באומץ ואמר "אנו כאן מכיוון שכוח עתיק התעורר. כוח שלחמתם בו בעבר והבסתם אותו קם שוב לתחייה. כוח שאין לנו, בני התמותה את האפשרות להתמודד מולו. אנו כאן, גברתי אם כל חי, כי גור חזר לאזארות', והפעם, הוא רוצה נקמה."
*************************************************************************************************
קיראיו התרומם בשנית, מעלה את עצמו אף מעל העננים, והשאמאן לבן השיער הרגיש את הרוח מלטפת בקלילות את ראשו. היה זה מרגיע לדעת, כך חשב, שלמרות הכל החיים נמשכים. עיניו של השאמאן סקרו את השמיים הבהירים והבחינו במספר ציפורים קטנות מרחפות בין ענני הנוצה, יורדות ועולות, מחפשות לשווא תרמיקת רוח לרחף עלייה. קיראיו, לעומתן, לא נאלץ לחפש הרבה, מכיוון שכנפיו הגדולות, כמו שאבו לתוכן את הרוח, ויצרו לו מעין כיס אוויר עצמאי לרחף עליו.
"הנמך מעט קיראיו," לחש שאמשאמן והדרקון הגדול קיפל מעט כנפיו ואיבד גובה, ואז שב והתייצב "מעולה" אמר השאמאן והצביע "שם קיראיו, הנה היא, הנה דראנסוס."
הדרקון הגדול שאג באושר והנמיך טוס במהירות, עד אשר נחת בשלמות ברחבת הכניסה, בסמוך לאחד הזקיפים אשר שומרים על העיר.
"השלום לך דרניי" אמר הזקיף כשהבחין בדרניי מקפץ מגבו של הדרקון.
"שלום גם לך ידידי האלף" אמר השאמאן ועצם את עיניו, משחרר את קיראיו חזרה לעולם הבין-ממדי למנוחה. "היכן טירנדה?" שאל השאמאן והביט בזקיף. והוא בתורו משך בכתפיו ואמר "איני יודע. סביר להניח שיצאה לסטורמווינד, עם כל שאר הכוחות מלבד מספר נמוך של שומרים."
"סטורמווינד?" שאל הדרניי והשומר הנהן. מחשבותיו של השאמאן שעטו במוחו. אם כן, ההתקפה על דראנסוס נכשלה, כנראה שמירב מאמצי גור מושקעים בסטורמווינד. אבל מדוע? מדוע לא לכבוש את דראנסוס קודם לכן, ולכפוף את באר החיים לטובתך?
"אדוני?" אמר הזקיף והשאמאן התעורר מהרהוריו. "תרצה שאוביל אותך למגורים מסודרים, בהם תוכל לנוח?"
"לא" ענה השאמאן בחדות וזימן את קיראיו בשנית. "צר לי ידידי אך הזמן לוחץ. כעת, עליי לעוף במהירות ולהגיע לסטורמווינד. " הזקיף הנהן והשאמאן זינק על גבו של הדרקון.
"דרך צלחה אם כך" אמר השומר והדרניי הנהנן לתודה. ואז, פרס הדרקון הגדול כנפיו, והתרומם לשמיים.

הכל היה שקט עד הצווחה. צרחה חדה. מקפיאת דם נשמעה. והשאמאן ידע שהם מותקפים.
מבעד לעננים שחורים, מבשרי רעות, הופיעו הצרעות. הם היו חמישה, אולי שישה, כנפיהם הגדולות, פרוסות לרווחה ושיניהם חורקות.
השאמאן סובב ראשו וראה את הרודפים. "זורקנים" לחש. הוא נתקל בהם בעבר, נזכר שאמשאמן. בעברות ווסטפול. מה לעזאזל הם עושים באזור הזה של אזארות'? חשב, אך המחשבה נדחקה לצד כשאחד מהזורקנים, הסתער במהירות והשמאמן נאלץ לדחוק בקיראיו לבצע תמרון מסובך, בו הוא הסתובב באוויר, והתקפה החטיאה.
השאמאן הרים ידו ולחש "הלם אש" וכשישר את ידו גל אש עצום פגע באחד הזורקנים שהחל בוער. בצווחות אימה הוא החל מאבד גובה עד אשר נעלם לגמרי בין העננים. בזעקת זעם, מעוררת אימה, תקפו שניי זורקנים את הדרקון הגדול, שורטים את גפותיו, נושכים את צווארו, מנסים להפילו לקרקע, והוא בתורו נושך ,חובט ושורט אותם .
בעוד הוא נלחם, המשיך השמאמן להילחם בארבעה הנוספים, השלושה שנשארו והאחד שנשרף חזר לאחר שהקסם פג.
כעת ישב הדרניי על גבו של דרקון הסערה, והקסים קסם נוסף. לחישת "שרשרת ברקים" נשמעה וחשמל החל מדלג בזורקן אחד לשני, אך הקסם לא היה חזק מספיק והזורקנים רק ניערו ראשיהם והמשיכו במרדף.
זעקת כאב נשמעה מקדימה כשאחד מן הזורקנים נעל לסתותיו על צווארו של הדרקון. הדרניי, שהבין שחברו נפצע, ישר את שני ידיו לפנים וזעק , "שחרור אלמנטים" ואז שחרר גל הדף עצום, שהכיל בתוכו את כל האלמנטים, לעבר הרודפים. אחד הזורקנים קפא לחלוטין והחל צונח. השני התחשמל וצווח בכאב. אחד נוסף נשרף וצרחתו הדהדה באוויר, ואילו הרביעי, החל נחנק עד אשר נהרג במעופו. אז הסתובב השאמאן, למרות עייפותו, ושילח כדור חשמל חזק לעבר הזורקן, אשר נפגע מן המתקפה ושחרר נעילתו. או אז, חבט הדרקון הגדול וזורקן הנושך בכפתו וריסק ראשו ונעל לסתו האימתנית על צווארו של הזורקן השני, מנער ראשו ימינה ושמאלה עד אשר היצור האומלל שווק חיים.
השאמאן התיישב באפיסת כוחות על הדרקון, וליטף את צווארו ואז התעלף. הוא לא זכר את הנפילה, כאשר הדרקון איבד את יכולת האחיזה במימד, עם התעלפותו של השאמאן, או את הצלילה לתוך המים הקרים. הדבר היחידי שהוא ראה לפני הצניחה, הייתה האפלה.

תמונה

החצוצרות תקעו תקיפה בשנית , וכוחות מגני סטורמווינד הסתערו שוב.
עד כה, כל תוכניותיו של אנדויין, הראשון לשמו, מלך סטורמווינד ומגן ממלכות האדם, הצליחו מעל המצופה.
בתחילה, משך המלך הצעיר את כוחות האגף המזרחי של יוג-סארון, למלכודת באזור הימני של כוחות המגנים. הצרים התפתו לרדוף אחרי קבוצת אבירים קטנה יחסית, כמאתיים במספר, אשר תקפו אותם ונסוגו, עד לנקודה מסויימת בה נעצרו. הרודפים הגיעו לנקודה וחשבו שנצחונם מובטח. או אז, הורה אנדויין לראש מסדר טבעת העפר בכוחות צבאו, ראון סופת מים, להתחיל בתקיפה, וכך הם עשו.
חלק מקבוצת השאמאנים הורידה גשם רב על ראשי התוקפים. וכאשר נרטבו, החלו שאר השאמאנים להמטיר עליהם מטחי ברקים אדירים. כמעט כל פלוגת התוקפים נשחטה באותה תקיפה כושלת.
מקרה אחר מספר על תקיפה כפולה שביצע המלך הצעיר, כשקבוצה קטנה שהוביל הסתערה על אוהל פיקוד מרכזי של כוחות קת'ון , חיסלה שלושה מפקדים וברחה חזרה לקו הכוחות בבטחה. שני אבירים נהרגו במבצע הזה, אך חשוב מכך, החלה לשרור אנדרמלוסיה בקרב כוחותיו של קת'ון.
היו מקרים נוספים, הו כן היו, אנדויין התברר כמצביא גדול וכלוחם בחסד. כל מקום בו היה נדרש, היה מופיע ומפיח רוח חיה בלוחמיו. אך גם ליכולותיו היו גבולות, והמספר העדיף של כוחותיו של גור החל לתת אותותיו. עד מהרה השער נפרץ, וכוחותיו של אנדויין נסוגו לאחור, מפקירים את השער הקדמי על כל החיילים ששהו בו. כעת, החלו כוחותיו של ק'תון משולבים בכוחותיו של יוג-סארון להילחם בקרב פנים מול פנים מול לוחמיו של אנדויין. למזלו של בן האנוש הצעיר, הקרב התנהל במקום בו היתרון המוחלט היה שלו, על הגשר המוביל לעיר הפנימית, שם נלחמו חייליו במספר שווה של חיילים כל פעם, בעוד קשתיו של המלך-נער מטיחים מטחי מוות על אויביהם. אך לצערם של מגני סטורמווינד, על כל אויב שהרגו, אחד אחר תפס את מקומו. כה רבים היו הם, שלמביט מן החומה היו נראים הם כמו נהר שחור, שבא להטביע את העיר.
אנדויין, פצוע וחבול, נעמד לצידו של גיין. האביר נאנח בכאב והביט במלך. "אל יאוש ילדי. השמש עוד תזרח על עירנו" אמר המבוגר והביט בנער הצעיר. אביו היה גאה בו. הוא הנהיג קרב לתפארת.
הילד נראה עגום ואמר "אני מקווה שאתה צודק ידידי. איך היד שלך?" בהביטו על ידו של הוורגון אשר נתלתה חסרת שימוש מכתפו. "אם לא נמות היא תחלים." הילד הביט באיש-הזאב בחיבה ואז חייך ואמר. "אז זה הסוף גיין".
"זה הסוף אנדויין. וזה סוף נהדר"
הם חייכו זה לזה. "שנוביל את הכוחות להסתערות אחרונה?" שאל המלך והאביר הנהנן. "זה יהיה לי לכבוד מלכי,"
המלך, חרבו שלופה נעמד ועזר ללוחם המובגר להעמד. סוסים הובאו מאחור והמלך עלה על שלו.
הוא הניף את חרבו באוויר וזעק "אולי נמות היום אחיי! אך טעם דמם של השרצים יהיה בפינו! למען סטורמווינד!!!" הוא צעק.
"ולמען אנדויין, מלכנו!" צעק גיין ואז הם הסתערו, יחד עם חייליהם לתוך ההמון. לתוך המוות.
האפלה החלה להתפזר, כשאור השמש עלה, ואיתו, כך שמע המלך קול שופרות. הרחק בדרום. ממש בכניסה לווסטפול, קולות תרועה אדירים נשמעו, כי הנה, סוף סוף, הגיעה התגבורת. הנה הגיעו השבטים.


הכל קרה מהר מכדי שיוכל לזכור. בתחילה לא הבחינו במלך-המכשף הצועד לקראתם. וכשהבחינו בו, כבר היה מאוחר. סביבו, עשרות אם לא מאות ממשרתיו. ויצור קטן ונחות שנעמד לידו.
הליץ-קינג ניסה להיות ידידותי. דיבוריו רכים, מבטיחים. משחקים במוחו של הכהן.
"אין צורך להילחץ" אמר המכשף "אתה ראוי לשלוט בעולם הזה נביטון. כה חזק. כה אימתני. אנחנו, משתחווים לפנייך." ואז, קד המלך-המכשף יחד עם כל משרתיו בפני הכהן. עיניו של הכהן, שחורות ונפשו אפלה, הרגישו את תאוות הכוח. "עלייך מלכי," לחש המלך-המכשף "להשמיד את שני אלה, למען לא יעמדו בפנייך לעולם"
"לא" אמר הכהן "נטאביט, אני....אוהב אותה.... לא...."
כשהבין שנתקל במכשול אמר המת-חי "אז אם כך, תקוף את הגמד, הוא לא נחוץ, הראה לה שאתה אמיץ ולא מפחד להילחם למענה. הוא רוצה אותה לעצמו"
הכהן הביט בצמד המופחד ועיניו זעמו. ידו התרוממה וגל הדף עצום פגע בגמד שעף אחרונית ונתקע בקיר.
הננסית, המומה עדיין ממעשיו של הכהן, עמדה מולו ויידיה מונפות לפנייה. "אל תגרום לי לעשות זאת נביטון" אמרה והביטה בחברה. הכהן, כולו עטוף אפלה, עמד עיניו שחורות.
"זה הזמן שלי! לא עוד פקודות! לא רטינות! מעכשיו הכל יצייתו לי!" צרח נביטון והביט בגמד "שמעת רות'ח! אני המלך!! לא עוד השכמות! לא עוד הערות! אני אקבע הכל!"
הגמד, ,פצוע וחבול מהתקפתו של נביטון, נעמד רועד והביט בננסית. הרגע הגיע, כך ידע, כעת, הכל תלוי בננסית. היא הביטה בכהן נחושה. ידיה זוהרות באור סגול.
"הצטרפי אליי! נטאביט! זה הזמן! בואי יחד ניצור עולם אחר! טוב יותר!!" הכהן, טירופו משתלט עליו, עמד וידיו פרוסות לצדדים.
"נטאביט..." לחש הגמד והביט בה באימה. ידה החלו אט אט יורדות מטה, ונראה היה שכעת, הקוסמת משנה עמדתה. היא הביטה בגמד ופניה חתומות . "לא...אל תעשי את זה...."לחש רות'ח והביט בה בפחד.
"יפה מאוד נטאביט." לחש הכהן ומשך אותה לצדו. "כעת נוכל לחיות יחדיו תמיד! כעת, רק תפתרי את עצמנו מהגמד הלא נחוץ. קדימה, שלחי בו קרן אש או משהוא כזה ונוכל לחיות, אני ואת..." מילותיו מילות קרח הקפיאו את נשמתה של הננסית.
הרימה ידיה לכיוון הגמד. אור סגול החל מרצד בהם.
"לא..." לחש רות'ח. ואז, היא ירתה.
זה קרה מהר מכדי שהכהן יוכל להגיב. ולכן כשהוא הוטח אחורה, ההלם שזרח מפניו היה הגיוני ומובן. הננסית, הסתובבה במהירות ושלחה גל קסם עצום בכהן וכשנביטון עף אחורה ונחבט בקיר, אחזה הננסית במפתח שעף מבגדיו, וזרקה אותו לגמד. "קח רו'תח." אז, במעשה גבורה אחרון, יצרה מילות קסם, ופתחה את השער. "רוץ" צעקה לגמד. והוא אץ לשער, שם, לפני שנכנס, הביט בה ולחש "אני לא אשכח". וכשהשער נסגר אחריו, שאגת הזעם של גור, נשמעה עד לסטורמווינד.


...If you are going through hell, keep going
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 9
הודעהפורסם: 27 אוגוסט 2012, 11:32
 
סמל אישי של המשתמש

אביר

אביר
הצטרף: 26 אוגוסט 2011, 15:55
הודעות: 562
מיקום: המרכז
עשה לייק: 307 פעמים
קיבל לייק: 55 פעמים
הדמות הראשית: Manegol
שרת: The Maelstrom PvP
קלאס: Paladin
מנותק

וואו! מדהים כהרגלך! אני חושב שהיה שווה לחכות לחלק הזה... פשוט ענק!


Manegol: The Mealstorm PvP
תמונה
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 9
הודעהפורסם: 29 אוגוסט 2012, 00:17
 
סמל אישי של המשתמש

מנהל גלובאלי

מנהל גלובאלי
הצטרף: 11 יולי 2011, 19:04
הודעות: 618
עשה לייק: 332 פעמים
קיבל לייק: 112 פעמים
הדמות הראשית: Shamshamen
שרת: The Maelstrom PvP
מנותק

חחחח אל תדאג לא תחכה עוד הרבה... פרק10 יצא בימים הקרובים כי פרק 9 יצא כל כך גדול שהייתי חייב לחלק אותו =] ^^


...If you are going through hell, keep going
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 9
הודעהפורסם: 29 אוגוסט 2012, 06:32
 
סמל אישי של המשתמש

אביר

אביר
הצטרף: 11 יולי 2011, 09:23
הודעות: 802
עשה לייק: 48 פעמים
קיבל לייק: 83 פעמים
הדמות הראשית: Paladman
שרת: The Maelstrom PvP
קלאס: Paladin
מנותק

צ׳מע, ההמתנה הייתה שווה..

פרק מצויין...
מחכה לבא..


תמונה
http://eu.battle.net/wow/en/character/t ... man/simple
http://eu.battle.net/wow/en/character/t ... ron/simple
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 9
הודעהפורסם: 29 אוגוסט 2012, 06:53
 
סמל אישי של המשתמש

אביר

אביר
הצטרף: 26 אוגוסט 2011, 15:55
הודעות: 562
מיקום: המרכז
עשה לייק: 307 פעמים
קיבל לייק: 55 פעמים
הדמות הראשית: Manegol
שרת: The Maelstrom PvP
קלאס: Paladin
מנותק

nebi כתב:
פרק10 יצא בימים הקרובים

אתה :king: :worth: :worth: :worth: :worth: :worth: :worth: :party: :party: :party:


Manegol: The Mealstorm PvP
תמונה
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 5 הודעות ] 

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות


מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ואורח אחד


אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה

חפש:
עבור ל: