Main Forum PvE PvP Guides AddOns Lore Gallery

עכשיו 15 דצמבר 2017, 02:48

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות




פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 9 הודעות ] 
מחבר הודעה
נושא ההודעה: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 22 דצמבר 2012, 22:27
 
סמל אישי של המשתמש

מנהל גלובאלי

מנהל גלובאלי
הצטרף: 11 יולי 2011, 19:04
הודעות: 619
עשה לייק: 332 פעמים
קיבל לייק: 112 פעמים
הדמות הראשית: Shamshamen
שרת: The Maelstrom PvP
מנותק

פרק 12

תמונה

השחר הפציע באיחור קל, או אולי אלה רק השמיים הקודרים, מבשרי הרעה, אשר העיבו על היום החדש. הכוחות של גור תקפו שוב. וכעת נהדפו כוחות השבטים אחורנית וכוחות סטורמווינד המועטים נהדפו גם הם. בתחילה, עם הצטרפות השבטים למערכה, נראה היה שכוחותיו של גור נכנסים להלם קל, מזועזעים, רואים צבאות נוספים מתקרבים לעברם. אך אז, החלו נוטלים שליטה על מהלך הקרב, ודוחקים את כוחות השבטים חזרה לכיוון ווסטפול. אנדוין, פצוע קלות, וגיין התשוש, נעמדו לצדו של דראמר כרות היד, שנראה קרוב להתעלפות. "דווח לי גיין" לחש אנדויין והיועץ הנהן. "כוחות השבטים תקפו אותם מאחור. הם השמידו חלקים מכובדים מצבאותיו של גור אבל הם עדיין רבים. רבים מידי. " לחש בחולשה. אנדוין הנהן. הוא סימן קלות לשומר שהצדיע. "קח איתך שני שומרים נוספים וגרור את שני אלה לארמון. אני מעוניין שיטופלו כמיטב יכולת המרפאים שלנו."
השניים החלו לסרב אבל המבט על פניו של המלך לא הותיר מקום בקשר למילוי הפקודה.
כעת, לאחר שפונו הפצועים, נעמד אנדויין והביט דרך הסמטה המשקיפה על השער, על כוחות האויב בחוץ. לאחר שצלחו בהדיפת השבטים, ובהסגת כוחות בני האדם אחורנית, התאגדו מחדש כוחות צבאו של גור והתכוננו להתקפה האחרונה.
דממה שררה בחוץ ונשימותיו הכבדות של המלך הצעיר נשמעו היטב.
הוא עלה על השער והביט בשחר המפציע במרחק. בקרוב, אור הבוקר יאיר את שדה הקרב. והמוות, יגיע בשנית. "אבי" לחש בכאב "סלח לי כי אכזבתי אותך." דמעה זלגה מעיניו.
"היום, יזכר כיום שבו סטורמווינד נפלה." אמר בלחש "היום בו אני איבדתי את סטורמווינד."
"או אולי יזכר כיום בו איחדת את השבטים ובני הברית, בדרך לניצחון גדול?" שאל קול מאחוריו. אנדויין הסתובב במהירות וראה מולו אדם זקן, שערו אפור גלימתו בלויה.
הוא החל שולף חרבו אך האיש חייך. "אין צורך בכך אנדויין בנו של וראיין ויירן, אביר העיר סטורמווינד ומגן האדם. " הנער החזיר חרבו לנדנה ושאל "מי אתה?"
הזקן התקדם בקלילות לא אופיינית לאדם בגילו והתיישב על החומה החיצונית.
"שמי מדיו. ואני כאן כדי להציע לך נחמה, על אובדן עירך"
דמו של הנסיך בער. "עירי עדיין לא אבודה ". מדיו פקח את עיניו בהפתעה. "לא? אם כך טעיתי באדם אז! כדי שאלך לחפש מלך צעיר אחר שעירו על סף חורבן והוא מוותר ופונה לאביו המנוח בבקשת עזרה, ולהציע לו את נחמתי!"
הוא גיחך קלות והנסיך האדים. "אדאג שיתלו אותך על דברים אלו..." אך בתוך תוכו ידע המלך הצעיר שיש באדם שניצב מולו יותר מאשר חזותו מספרת.
"כן שמעתי זאת בעבר, כאשר הגעתי להזהיר את מלך לורדארון מפני פלישת הלגיון. אז, הם היו כסילים ולא שמעו לי. ראה מה קרה להם. האם אתה מוכן להשיב או מלך חנון?"
אנדואין הסמיק בשנית והנהן. "טוב. אם כך הזמן קצר והמלאכה מרובה! הסכת ולמד. גור אינו כל יכול כמו שמרבים לומר. כמו כל יצור על פני אזארות' ,אפילו הממדים, יש לו חסרונות. החסרון הגדול שלו טמון בעצם קיומו. הוא מוגבל, לא רגע המתן, מה הכוונה במוגבל אתה שואל? או שאלה טובה! שאלה מצוינת נסיך, או סליחה, מלך צעיר!" הוא התהלך ימינה ושמאלה חסר מנוחה בעודו מדבר ואנדואין גמע את מילותיו בשקיקה.
"גור מחובר לעולם הזה לפיכך בכדי לעצור אותו עומדות בפנינו שני אפשרויות. להשמיד אותו, או את העולם, זה היינו אך אם חושבים על זה, או- לנעול אותו במצב המקורי שלו. מכיוון שאנחנו לא יכולים להשמיד אותו, או את עולם, אלה אם ממש נתאמץ, עלינו לנעול אותו בשנית. למען זה הקימו הטיטאנים את השערים. מהם השערים? באמת ילד! לא לימדו אותך כלום בבית הספר? אתה לא יודע מהו שער? או! שער הוא אזור מוגדר במקום מסויים בו נכנסים ויוצאים... אה ? אתה כן יודע מהו שער אז! יפה! אם כך, אני אקצר. השאמאן הידוע בשם שאמשאמאן צועד המימדים, יגיע בקרוב על גבי דרקון סערה גדול. עליו ללכת למגדל השמירה העתיק שבלב העיר ולרדת לקומה התחתונה. הוא ורק הוא בלבד. שם יחכה לו הגמד רות'ח, שאביך שפט לגזר דין מוות על גניבת מיצג מסוים מן הארמון. רק הם יוכלו לעצור את גור. כשהם יגיעו עלייך לקחת את כל כוחותייך שיתרבו בקרוב, ולתקוף במלוא העוצמה את כוחותיו של גור. עלייך להסיח את דעתו בכל מחיר. לזה אני יכול לספק עזרה. היום לפני שעת הצהריים, יגיעו לעיר בתעופה שני וורגונים, לוחם וצייד, עלייך להגיע אליהם ולהביא אותם במהירות לשער. שם תחכה להם קוסמת ננסית מלווה בכהן מיוחד. הם יאחזו ב"פלייטר" מילת האש הקדומה. עלייך להביא את המילה לקוסמת."
מדיו עצר והביט במלך הצעיר שנראה מבולבל. "אתה תזכור את כל זה נערי?"
המלך הנהן ואז שאל, "מדוע שאסמוך עלייך?" הוא נשם עמוקות ואז שאל את השאלה שהפריעה לו יותר מכל "מי אתה?"
האיש חייך והתעטף בגלימותיו ואז אמר: "אני? אני הוא מדיו, שומר הטריספאל האחרון" ואז, בקלילות, הפך עצמו לעורב גדול והתעופף משם.

תמונה

מספר שעות קודם לכן....

נביטון גמע בשקיקה את מבטה של הננסית. היא חייכה אליו ברגש ולחשה "מה עכשיו?". הצלילים חזרו מן קירות הטירה הקפואה של המלך-המכשף כבמטה קסם.
הוא התבונן בנעשה מסביבו ובחן את השטח. נראה היה שהליץ-קינג, גייס את צבאותיו מחדש.
"אני לא מבין," לחש "כיצד הוא הצליח ליצור כל כך הרבה מהם?" . הננסית נשמה עמוקות. "גור" אמרה. "אני מניחה שזאת עוד יכולת אדירה שלו שלא סיפרו לנו עלייה" פרצופה החמוץ בישר רעות לכהן שהשיב "זה לא משנה" הוא נעמד "עלינו לעזוב את הטירה ולחבור לחברינו. אני מנחש שהמקום הבא אליו יגיעו יהיה סטורמווינד" נשימותיו היו איטיות. בטוחות. "עלינו להשתגר לסטורמווינד. נטאביט, עלייך לפתוח לנו שער." הננסית הנהנה. "מה לגבי כל אלה?" הטתה את ראשה הקטן ושיערה הזהוב קיפץ על כתפיה, בעודה מסמנת בעיניה לעבר כוחות האל-מתים המתגבשים להם מחוץ לטירה.
"בבוא הרגע נדע להתמודד איתם. " אמר הכהן ואחז בכתפה. "כעת, פתחי לנו את השער קוסמת. והכינו שרביטך. מלחמה מחכה לנו בבית, ועלינו להיות מוכנים."


כוחות השבטים נסוגו חזרה לווסטפול ות'ראל, בנו של דורטאן, מנהיג מסדר טבעת-העפר והשבטים, קרא אליו את יועציו להתייעצות אחרונה. זקיפים רבים פטרלו בין הכוחות הנחים, לאחר ההסתערות, ורופאי-אליל וכהנים למינהם, ניסו לטפל בפצועים, או לקבור את המתים.
"מה מצבנו?" שאל האורק שחור השיער ובהיר העיניים והביט בביין, הטאורן המגודל.
"אדון-מלחמה" אמר ביין ונשען על גרזנו העצום. "מצבנו לא רע, יחסית למספר האבידות שהסבנו לצבאותיו של גור, על כול חייל שנפל בכוחותינו, איבדו כוחותיו של גור כשבעה חיילים, אם כי הם עדיין ממשיכים להופיע."
ת'ראל הנהן בכבדות. "וסטורמווינד?"
ביין נאנח. "העיר עדיין מחזיקה מעמד. אך לא לזמן רב ת'ראל. בקרוב מאוד הגנותיה האחרונות יקרסו לחלוטין. כבר עכשיו, בעת התקיפה האחרונה שתקפנו, נראה היה שמגני האדם הונסו לתוך העיר הפנימית. למזלם, העיר בנויה כגשר צר, כך שיקח לכוחותיו של גור מעט זמן לצלוח את המכשול הזה, ולהיכנס פנימה, אך הסר ספק מליבך נערי, הם יכנסו לבסוף."
ת'ראל נראה מדוכדך. "אם כן מה ניתן לעשות ידידי? הנוכל למשוך מעט מתשומת לב התוקפים לכיווננו? ומדוע להוט גור לכבוש את סטורמווינד כל כך?"
הטאורן נראה מבולבל מעט אך התשובה נשמעה מאחוריו "בגלל השער".
מאחורי השור המגודל, צעד בקלילות אדם מבוגר, לבוש בגלימות חומות.
ביין מיהר ושלף גרזנו נוהם באיום , אך מנהיג השבטים הרגיע אותו בהינף יד.
על אף שעבר זמן כה רב, זיהה אותו ת'ראל ללא כל קושי. "מדיו" אמר.
"אכן ילדי. זה אני. וכן אני עדיין חי. כמו גם שמח לומר לך, כמה אני גאה להביט במעשה ידיך ובאורק שהפכת להיות. מנהיג השבטים. מנהיג מסדר טבעת העפר, ויחד עם האריה הצעיר, מנהיג השלום החדש, לפחות אם נזכה לראות את העולם ביום שלאחר נקמתו של גור."
האורק הנהן וביין החזיר גרזנו לנדנו. "זהו מדיו?" שאל הטאורן "הקוסם הגדול מכולם?" הוא נראה סקרן "אבי הרבה לדבר בשבחך בן אדם. אני מקווה שהוא לא טעה, אנו זקוקים לכוח כמו שלך במלחמה הזו."
מדיו חייך. "אל אף תודתי הגדולה למחמאותיו של אביך ביין, בנו של קרייין, יכולתיי כעת מוגבלות מבעבר. ולמרות רצוני העז לסייע בקרב הזה, אין דבר שאוכל לעשות. ואינני בן אדם"
ת'ראל הביט בו במבט חד. "מה כוונתך מדיו? לא תוכל לעזור לנו?"
הקוסם הניד בראשו "לצערי לא. אבל אוכל לסייע לכם בעצה.שאולי, אם קצת גבורה ומזל, יכולה לנצח את המלחמה הזאת. האם תסכימו לשמוע?"
האורק הביט בטאורן המגודל שהנהן. "כמובן מדיו. המשך בבקשה"
השומר הנהן והחל מדבר "צבאותיו של גור שועטים אל תוך העיר מכיוון ששם נמצא, על פי האגדה, השער שיוכל לשחרר את מלוא זעמו של האל לעולם. בכדי לפתוח או לסגור את השער, יש צורך בשני דברים עיקריים. המפתח, והשומר..."
"שאמשמאן ורות'ח." אמר האורק והקוסם הנהן והמשיך. "אמת. הדרניי והגמד הם שני הכלים לפתיחה או לסגירה של השער. כשהרכבתי את המשלחת, בחרתי בקפידה מי ישא בעול. בידיעה, ברורה אני מודה, שעל אחד מהם יהיה להקריב את חייו למען מטרתי, צרכיי, או אולי בעצם למען צרכי העולם."
"למה כוונתך?" שאל ביין ונראה מבולבל. אך לא הקוסם מן הטריספאל, אחרון השומרים ומגנה של אזארות' הוא שהגיב, כי אם ת'ראל שאמר: "על אחד מן השניים למות מכיוון שדבר שנפתח בדם יחתם בדם".
"הנח לדבר בנו של קריין. אין טעם לדוש בזה ואני מניח, לפי מבע פניו, שת'ראל הבין את כוונתי. כעת, עלינו ללכת. הצטרפו אליי אתם ומנהיגי השבטים כל עוד ההפוגה נמשכת, והכוחות מתחדשים, לישיבה אחרונה בעיר האדם."
השניים נראו מבולבלים. "וכיצד נחדור את כוחותיו של גור?" שאל ביין ובלבולו בלט לעין.
"את זה השאר לי. " אמר הרב-מג והנהן. אז בתנועת אוויר קליקה, הועתקו כל חברי מועצת השבטים, לאולם המועצה בסטורמווינד.

אולם המועצה העליונה בעיר האדם, היה הומה עד אפס מקום כשהקוסם הופיע ואיתו ראשי השבטים. בפנים, כבר ישבו כל נציגי סיעות בני הברית והתיישבו לפי סדר היצוג. מרכז האולם הגדול, ישב אנדויין, בנו של וראיין ווירן, מלך האדם ומנהיג הברית. בסמוך אליו, ישב יד ימינו ונציג הוורגון במועצה, גיין גרמיין, כשלצידו יושב הגמד דראמר שכעת נקרא קטוע-היד. לידם ישבו הקוסמת מירה, נציגת הקירין-טור, ראון נציג מסדר טבעת העפר, סנריוס גולדרין, ומלפריון ולצידו טיראנדה, נציגי האלפים. בסמוך אליהם ישבו הנביא ואלאן, מנהיגה של אקוסדר, ולידו התיישב המלך מנגי ארד-זקן מנהיגה של כבשן-הברזל.
בסמוך אליהם ישבו נציגי גנומרגן, בירת ההננסים, פחה-עליון מקטרוק, והמימדים , יסארה ונוזדורמו , בצורתם האלפים, כמו גם קלאגוס בצורת האדם שלו. יחד עם כל נציגיהם, נראה האולם מלא כשמסביב נמצאים אין ספור שומרים.
אנדוין התבונן במדיו בהפתעה ואז הביט בת'ראל. העוינת בין הסיעות הורגשה באולם המועצה הגדול היטב. וקוסם הטריספאל אף החל לחשוש מעימות פנימי בין הסיעות. האין העוינות בניהם כה גדולה חשב?
אך אז, קם בנו של וראיין , המלך הצעיר והתקרב לת'ראל , האורק הביט בבן האנוש בבלבול. והופתע אף יותר כשבן האנוש הושיט יד ואמר "תודה רבה על עזרתכם. כל עוד אני בשלטון, תמיד תהיו אורחים רצויים בסטורמווינד" .
ת'ראל חייך ולחץ את ידו. "הכרתי את אביך כאויב ולחמתי כנגדו. הוא היה אדם אמיץ ולוחם בחסד. כעת אני לוחם לצדך, כבן ברית, ואני מרגיש חובה לטעון, שאתה ,כמו אביך אדם אמיץ ולוחם גדול ורב חסד אף יותר ממנו."
"תודות לך ת'ראל, בנו של דורטאן" אמר המלך הצעיר והחווה בידו לתוך אולם המועצה "אנא הצטרפו אלינו" הוא הנהן בראשו ומשרתים נכנסו עם כיסאות נוספים, ספסלים עבותים וקנקי שיכר.
אנדויין התיישב ואמר "חברי מועצות השבטים והברית, המימדים האדירים, נציגי מסדר טבעת-העפר והקירין-טור. ומדיו הגדול. אינני יודע כיצד להודות לכולכם על עזרתם. על היחלצותכם לעזרתה של עירי. של סטורמווינד. נשאר לנו זמן מועט לכנס עיצה. כיצד נסלק אויב מר זה מאדמותינו. כולכם יודעים היטב שגור לא יעצר בסטורמווינד. כולכם באתם לכאן למעננו, ולמענכם. ברגע שעירי תושמד, יחל גור במסע טיהור מוחלט של אזארות'. לא יוותר אף יצור חי בסטורמווינד לספר את סיפורנו במשך הזמן. ברגע שגור ישוחרר, האפלה תשתלט על הכל ודבר לא יוותר."
הכל הנהנו בהסכמה בעת שהמלך הצעיר דיבר.
המלך בא להמשיך את נאומו אך נקטע על ידי שומר הטריספאל שהרים ידו. "כן קוסם דגול" אמר המלך הביט במדיו בעניין. הכל הביטו בו.
"נאומך יפה. מרגש. אני חייב לציין. אך כעת, הוא חסר טעם. בקרוב מאוד כוחותיו של גור יחלו את הפשיטה האחרונה, שלאחריה, הכל יסתיים. אך אל חשש. כי כוחות האור לא לבד. "
הוא נעמד והביט בנוכחים. "כוחות האור העתיקים, שלחו לעזרתנו כוח קדום. כוח עצום, שיכול לנצח את המערכה המתישה . " רחש של עידוד ושאגות שמחה נשמעו באולם.
מדיו עצם את עיניו ולחש, "הם הגיעו. " הוא הביט במלך הצעיר ואמר. "זכרת את דברי אני מקווה. הבא את הארבעה במהירות לכאן. " המלך הנהן והביט בגיין שפנה לשליח . "רוץ לשער ושלח הנה במהירות את נטאביט, נביטון, ווירווף ולאיפה. זהו צו מלכותי. אל לאף אדם לפגוע או לעכב אותם ולו במעט .אדם שיעשה זאת יסתכן במלוא חרוני!. מהר כעת!"
השליח יצא בריצת אמוק, ואנדויין הביט במידיו שהנהן. "כעת ידידיי, עלינו להמתין."

תמונה

השער נפתח בדיוק בכניסה לסטורמווינד, מהצד הצפוני של העיר, והקוסמת והכהן, יצאו ממנו מותשים.
תשישותה, החלה מכריעה אותה, ונטאביט קרסה על ברכיה. "אני עייפה נביטון" לחשה חלושות.
"אני יודע, אני יודע" אמר הכהן וחיבק את כתפה. "אבל עלינו להתקדם, עלינו להגיע לארמון" היא הנהנה ונעמדה בעזרתו, כשלפתע נשמע צרחת היפוגריף מותש מהאוויר. הם הביטו השמיימה, וראו את בהמת הרכיבה, ועליה שני דמויות מוכרות, נוחתת נחיתת אונס לכיוון שער הברזל הסגור.
"נטאביט," קרא נביטון "אלה הם לאיפה וווירוף, מהר! חייבים להאט אותם לפני שהם יתרסקו!"
הוא הושיט ידו קדימה והחל מלמל תפילת ריחוף אשר האטה יצרה אוויר מתחת ללוחם, והאטה נפילתו.
בין רגע, קיבצה הקוסמת ידיה מלפנים, ולחשה קסם ריחוף על הצייד שהחל מרחף לאיטו באוויר. ההיפוגריף, שהרגיש את משקלם של שני הגופים מוסר מגבו, פרש את כנפיו וטפח בהם בעוצמה, עד אשר התאזן באוויר, ונחת לצידה של הקוסמת בצורה חלקה. היא בתמורה ליטפה ראשו בחיבה.
רגע קל לאחר מכן, נעמדו הלוחם והצייד הפצועים והמותשים לצידם של הכהן והקוסמת.
חיבוקי שמחה ודמעות עמדו באוויר בין ארבעת הרעים, שהיו בטוחים במותם של האחרים.
שאגה נשמעה מאחוריהם, והם הסתובבו, בנשקים שלופים, וראו שני חיילים ומספר רב של אזרחים לא חמושים בורחים מפני מספר גדול של שדים. "חייבים לעזור להם" אמרה הננסית והלוחם הנהן.
הוא הרכיב את מגנו על ידו, ושאג בעוצמה, מתרומם מעט באוויר. ואז, בריצת אומן, משאיר שובל אש דקיק מאחוריו, הסתער על קבוצת השדים. בן רגע, שאגו השדים ושינו מסלולם לעברו של הלוחם. אשר החל מושך אותם לכיוונם של הננסית, הכהן, שלבנתיים הטיל קסמי הגנה על כל הארבעה, והצייד שהחל יורה לעברם חצים קטלניים. נטאביט, לעומתו, עמדה בניחותה במקומה, וידיה נעות בצורה חלקה, זוהרות באור סגול, ויורות טילי קסם מסתורי וקטלני לעבר השדים, שנראו סובלים ממגע הקסם בעורם.
כעת, לחם הלוחם בחמישה שדים כאלו, חוסם ומשסף, חותך אותם והורג בעוד הצייד, שחיציו אזלו, שלף מטה ארוך ומשונן, ואץ לעזור לחברו. הקוסמת, שהחלה צועדת אחורה מוקפת בשדים, קראה ביאוש "נביטון! עזרה!" והכהן מיהר לעזרתה. בן רגע, בצורה נשלטת לחלוטין, הפך הכהן לאיש הצל שוב. מוקף באפלה כדורי צללים סביבו ועורבים מרחפים מעליו. הוא הושיט ידו קדימה, ומחלה ומוות החלו מופיעים בשדים בזה אחר זה. הוא רדפם והרגם במילותיו בלבד.
דקות ספורות לאחר מכן, הקרב נגמר והארבעה התקבצו ונשמו עמוקות. "עלינו למהר" אמר הכהן, שחזר לצורתו הרגילה.
לפתע, ממש בלא שהבחינו בכך, כנראה מרוב תשישותם, היו הארבעה מוקפים חיילי סטורמווינד שהביטו בהם בחשש מהול בכעס.
"אנחנו מהצד שלכם!" צעק הכהן והרים ידיו "אל תהיו טיפשים" הוא החל מתקדם לעברם אך חרבו השלופה של אחד החיילים החזירה אותו למקומו.
"מי בשם המימדים אתם ואיך הגעתם לכאן?" שאל אחד החיילים "אתם חייליו של גור? רק גור יכל לחדור את עוצמת ההגנות של הקירין-טור ולפתוח שער לתוך העיר עצמה!"
"המפקד" אמר חייל מאחורה "נלחמנו במספיק שדים, הם לא נראים מזיקים . נראה לי כדי שנשחרר אותם ו.."
אך הוא נקטע על ידי המפקד בגסות. "נראה לך? נראה לך אדוארד?! ומה עם הם חיילים של גור והם יסתננו לעיר ויפתחו את השערים? מי יתן דין לסר מאריק הזקן? אתה?!"
"לא אדוני אבל.."
"אם ככה בלום את פיך והחזק חרבך מוכנה לשסע" הוא התקדם בחרב שלופה לעבר הכהן שהניח את ידיו בסמוך לגופו. "אני חושב שכדי שנהרוג אותם, רק ליתר ביטחון. רק כדי להיות בטוחים שהם לא בצד של גור."
"אדם חצוף!" אמר ווירווף ושלף חרבו, משנה צורתו לוורגון מגודל. הוא החל צועד לכיוונו של המפקד, אך נביטון בלם אותו. "עצור ווירווף. אנו לא נילחם בבני מיננו. הקרב נגד גור הוא. לא אחד כנגד השני."
הלוחם נראה נסער, אך הנמיך חרבו , ולפתע, הייתה התקבלות מסביבם. שני החיילים ושאר האזרחים שהצילו, הגיעו בכדי להביע את תודתם. "אתם גיבורים " אמר להם אחד האיכרים ולחץ את ידו של הכהן שחייך. ואז הביט במפקד. "עלינו להגיע למלך" אמר.
המפקד נראה נבוך. "אינכם יכולים להמשיך לתוך העיר. צר לי. המתינו עד שיגיעה אדם בעל סמכות שיוכל לאשר לכם להיכנס. "
שוב נראה היה שהלוחם מאבד מסבלנותו וכעת הרגיע אותו הצייד ולחץ על כתפו ברכות.
הוא הנהן למפקד. "אתה רק עושה את תפקידך מפקד. אל דאגה. אנו נמתין."
הקוסמת הביטה למרחק ולחשה "אני רק מקווה שהעיר תוכל להמתין."
רעש של לחימה התפשט בתוך העיר.
היא עצמה עיניה ואז לחשה "הם חדרו את השער. הם בתוך העיר." נביטון הביט במפקד המשמר. הוא ידע את שעבר עליו. הרצון לציית מצד הרצון ללכת ולהילחם למען ביתו.
"הקשב לי מפקד" אמר והאיש הביט בו "ביתך כמו גם ביתי נמצא שם. נתון בסכנה. אנשים אלו ראו איך השמדנו הרגע קבוצת שדים בקלילות. אנו יכולים לסייע לעיר. לשם כך באנו. אנה ממך. הנח לנו ללכת למלך. ואולי, אולי נצליח להציל את אזארות'."
המפקד הביט בו עמוקות , ואז אמר "תנו להם ללכת בחורים." וחיליו פינו את הדרך. הכהן לחש לו "תודה" ולחץ את ידו. ואז עברו כל הארבעה בין החיילים ושעטו לתוך העיר. הפקד הביט בפקודיו ואמר "סימנס, רוגבר" הוא הביט בשניים שברחו מן השדים "קחו את האזרחי ם האלו ופנו אותם למקום בטוח, אחרי זה חזרו לתוך העיר ותגנו על השערים. כל השאר אחרי, בואו נלך להרוג קצת שדים!"

התיאור שניתן לשליח היה פשוט, ננסית, מלווה בכהן בדחן, ושני וורגונים, האחד בבירור צייד והשני לוחם חסון. עליו להביאם מהשער האחורי ליד הכדור פורח של הפנדריין, ולהביאם למלך במהרה. בעודו שועט לכיוון הכדור פורח ראה השליח הצעיר לחימה בכל עבר. כוחותיו של גור פשטו על סטורמווינד והנה הקרב האחרון החל. ריצתו המהירה , הובילה את השליח לאזור שומם של העיר, בו ניטשו קרבות בודדים בלבד. זעקת קרב אימתנית נשמעה מאחוריו, והנער המבוהל הסתובב בפתאומיות. חמישה מן משרתיו של גור הסתערו לעברו והוא עמד בדד.
ברגע זה ידע השליח הצעיר, שחיו הגיעו לסיומם. מוות רדף מוות חשב, והנה גם הוא, יצטרף לאחרים שהלכו כבר לעולם הבא.
היצור המזומן הרים חרבו במהירות, מכין אותה לכדי עריפת ראשו של הנער, אך הדבר לא קרה מעולם. מגן עוצמתי במיוחד, כל כך חזק שהיצור הועף אחורה באוויר מעוצמת פגיעת החרב במגן, נוצר מסביבו של השליח.
מולו עמדו בן אדם גנומית קטנה, בעלת שיער זהוב, ידיה פרוסות מלפנים משגרות טילי אנרגיה ליצירי האדמה שתקפו אותו. הכהן, יצר מגנים וקסמי ריפוי מסביב לעצמו ולגנומית ואז מסביב ללוחם שרירי, וצייד בעל קשת עצומה שצעדו מסביב. הקרב נגמר בקצרה והארבעה נעמדו ליד השליח.
"תודה" הוא לחש חלושות. הלוחם חייך והצייד אמר: "אין בעד מה בחור. לדעתי כדי שתתרחק מאזורי הלחימה, אין לך מה לעשות כאן"
אך הנער קם במהירות על רגליו. "יש לי! אתם אלה שחיפשתי נכון? כן! אלה חייבים להיות אתם!" הוא הצביע על הכהן "נביטון, נכון? כן! ואת בטח נטאביט, לאיפה וויורף" הוא צהל משמחה. למראה בלבולם הסביר "בואו אחרי מהר! מחכים לכם בחדר מועצת המלך! קדימה, זהו צו מלכותי אסור לנו להתעכב" והחל לרוץ. הארבעה הביטו בו, ואז זה בזה בבלבול, ובמשיכת כתפיים החלו לרוץ אחרי הנער.
כשנכנסו ארבעת הרעים לחדר הישיבות, השתררה דממה מוחלטת.הכל הביטו בהם בעניין.
המלך ישב בראש החדר ונעמד למראה הארבעה. "בואו חברים, כנסו נא. זמננו קצר."
הם נכנסו ועמדו מבולבלים. מעולם לא עמדו בחברת אישים כה רמים ולא ידעו מה האקט הנכון לביצוע במצב הנוכחי, לפיכך הם קדו בפני הנוכחים שכן חשו שכעת, עמדו בחברת מלכים ומנהיגים, וזה הדבר הנכון לעשותו.
"אין צורך בזה עכשיו" אמר מדיו ולקח שליטה "דווחו מהר"
הכהן הביט בננסית ואז הנהן. "המלך-המכשף חי ומאגד כוחות בטירה הקפואה."
דממה שלה פתעה שררה. אך מדיו ביטל זאת בהינד יד. "זה לא חשוב עכשיו" אמר "נוכל לטפל בזה לכשהכל יסתיים!"
"נביטון" הכהן הביט בשומר בבלבול. "אמור לי, ההשכלת כיצד לנצל את יכולות האופל לטובתך האישית?"
נביטו הנהן ומדיו המשיך. "אם כן הראה צד זה לכולם. מהר. הפוך למלך הצללים." הכהן ידע את עוצמת השומר. וציית. רגע לאחר מכן, עמד נביטון עטוף בהילה אפלה. עוצמת החשכה רתומה לרשותו. מדיו הביט בלוחם ובצייד ואמר "היש בידיכם את הפלייר?" הצייד הנהן. והרב-מג הוסיף "מעולה" ואז התקרב בצעידה זריזה לציייד. "מהר. לחש אותה באוזני" הוורגון, לחש דבר מה באזונו של השומר ועיניו התערפלו. "איזו עוצמה. " לחש והתיישב בכבדות על הרצפה. מסמן לקוסמת להתיישב לידו להפתעת הכל.
"הקשיבי נא ננסית יקרה, שכן כוח עצום עומד לעבור לרשותך. עוצמתך כעת אדירה, והיא תגדל עם השנים. כעת את מקבלת לרשותך את עולם האש. כל כוחו יעמוד לרשותך. מילת האש היא איננה משחק יקירתי. שמרי עלייה, והיא תגן עלייך. בחייה. " ואז רכן כלפייה, ולחש באוזנה של נטאביט את הפלייר. עינייה של הננסית התערפלו ואז החלו לבעור.
"כעת, " אמר מדיו ונעמד. "לוחם אמיץ וצייד אדיר. הקשיבו.השכיתו. ובעיקר הפנימו. עליכם לקחת את שני אלה." הוא הצביע על הננסית, שנעמדה והילה חמימה הורגשה ממנה ועל הכהן עטוף האפלה. "ולצאת עמם לקרב. הגנו עליהם בחייכם. ווירוף המגן ולאיפה שומר הערים. ואתם, כהן יקר וקוסמת קטנה. שחררו זעמכם על יצוריו של גור. והביאו נצחון לכוחות הטוב. קדימה"
הארבעה הנהנו ויצאו החוצה בריצה, כשמדיו מביט בשאר נציגי האספה. "כעת, עלינו להמתין לשאמאן ולמתנקש. לבנתיים, חברים, צאו החוצה כולכם לחבריכם ומנעו מכוחותיו של גור לחדור לעיר בכל מחיר. " המלך נעמד והנהן. "כך נעשה מדיו." הוא הביט בגיין ובדראמר והנהן. ואז, קמו כולם ויצאו מן הארמון. וכך, הקרב האחרון על אזארות' החל.

רייל רוח-לילה, מפקד כוחות המשמר, הוביל את ההתקפה. בתחילה נראה היה שכוחותיו של גור יסיימו את שהחלו בלא מאמץ , אך ככל שהזמן חלף נראה היה שהכוחות הצרים על עיר האדם, נתקלים בקשיים לא צפויים. מתוך הארמון צעדו ברחבי העיר ארבעה אנשים. אדם לבוש ככהן, עטוף באפלה שחיסל שדים ואויבים בזה אחר זה, לידו צעדה ננסית בוערת באש נצחית, ששרפה שדים כאילו היא מטיילת בפארק. עליהם גוננו צייד בעל אשפת חצים קסומה וקשת זוהרת ולוחם חסון חמוש בחרב ובמגן. אט אט, התקבצו סביבם עוד ועוד חילים ואזרחים, אשר התחמשו מכל הבא ליד וצעדו בכדי להסיר את האיום מעל העיר. ורייל צעד איתם. חייליו שהיו במנוחה לאחר רצף לילות ללא שינה. התעוררו רעננים. הם קמו כאחוזי דיבוק, וצעדו אחרי הארבעה. האדמה רעדה משיריהם. צרחות הזעם על תקיפתה של סטורמווינד נשמעו מכל עבר.
המימדים השתנו חזרה לצורות הדרקונים והחלו נלחמים מהאוויר. סנריוס וגולדרין שעטו בעיר יחד עם מלפוריון וטיראנדה. כוחות האלפים יחד עם הגמדים. הדרניי והאורקים. הטרולים והאלפי-הדם. כולם כאחד , כל הסיעות. כל המגזרים. כל האויבים כמו גם החברים. כולם נלחמו יחדיו, להשמיד את האויב הגדול מכול. כי באותו רגע ממש. נשמעה זעקת ניצחון מקרב צבאותיו של גור, והאל הגדול. לבסוף, יצא אל העולם.

תמונה


...If you are going through hell, keep going
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 23 דצמבר 2012, 11:20
 
סמל אישי של המשתמש

אביר

אביר
הצטרף: 26 אוגוסט 2011, 15:55
הודעות: 562
מיקום: המרכז
עשה לייק: 307 פעמים
קיבל לייק: 55 פעמים
הדמות הראשית: Manegol
שרת: The Maelstrom PvP
קלאס: Paladin
מנותק

פשוט אין מילים! אתה יכול להיות סופר ולהתפרנס יפה מזה, נבי! פרק מדהים ומותח! מחכה לפרק הבא, As Always :)


Manegol: The Mealstorm PvP
תמונה
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 23 דצמבר 2012, 15:01
 
סמל אישי של המשתמש

מנהל גלובאלי

מנהל גלובאלי
הצטרף: 11 יולי 2011, 19:04
הודעות: 619
עשה לייק: 332 פעמים
קיבל לייק: 112 פעמים
הדמות הראשית: Shamshamen
שרת: The Maelstrom PvP
מנותק

תודה רבה! אני מקווה שתהנה גם מהפרק הבא באותה המידה!


...If you are going through hell, keep going
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 24 דצמבר 2012, 00:01
 
סמל אישי של המשתמש

שומר הדם

שומר הדם
הצטרף: 08 נובמבר 2012, 19:25
הודעות: 136
עשה לייק: 39 פעמים
קיבל לייק: 11 פעמים
הדמות הראשית: Eitans
שרת: Magtheridon Normal
קלאס: Druid
מנותק

bye nebi you are the man!!


נערך לאחרונה על ידי timor בתאריך 24 ינואר 2013, 15:28, נערך פעם אחת בסך הכל.
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 24 דצמבר 2012, 16:13
 
סמל אישי של המשתמש

אביר

אביר
הצטרף: 26 אוגוסט 2011, 15:55
הודעות: 562
מיקום: המרכז
עשה לייק: 307 פעמים
קיבל לייק: 55 פעמים
הדמות הראשית: Manegol
שרת: The Maelstrom PvP
קלאס: Paladin
מנותק

timor כתב:
הסדרה הזאת ברמה של הספרים של ווארקרפט (אם לא יותר).

ברמה הרבה יותר גבוהה לדעתי :) המשך כך נבי!


Manegol: The Mealstorm PvP
תמונה
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 24 דצמבר 2012, 22:00
 
סמל אישי של המשתמש

שומר הדם

שומר הדם
הצטרף: 08 נובמבר 2012, 19:25
הודעות: 136
עשה לייק: 39 פעמים
קיבל לייק: 11 פעמים
הדמות הראשית: Eitans
שרת: Magtheridon Normal
קלאס: Druid
מנותק

bye


נערך לאחרונה על ידי timor בתאריך 24 ינואר 2013, 15:29, נערך פעם אחת בסך הכל.
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 25 דצמבר 2012, 06:38
 
סמל אישי של המשתמש

מנהל גלובאלי

מנהל גלובאלי
הצטרף: 11 יולי 2011, 19:04
הודעות: 619
עשה לייק: 332 פעמים
קיבל לייק: 112 פעמים
הדמות הראשית: Shamshamen
שרת: The Maelstrom PvP
מנותק

תודה רבה על המחמאות זה מחמיא לי מאוד, אבל אני בספק עם הסדרה ברמה של וורקקראפט וכל וחומר ברמה של רומח הדרקון. אני מאמין שיש עוד מה לשפר בה, מה גם שהתחלתי לרשום אותה בקטא ובליז קצת הרסו לי בMOP =]


...If you are going through hell, keep going
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 25 דצמבר 2012, 22:29
 
סמל אישי של המשתמש

שומר הדם

שומר הדם
הצטרף: 08 נובמבר 2012, 19:25
הודעות: 136
עשה לייק: 39 פעמים
קיבל לייק: 11 פעמים
הדמות הראשית: Eitans
שרת: Magtheridon Normal
קלאס: Druid
מנותק

bye


נערך לאחרונה על ידי timor בתאריך 24 ינואר 2013, 15:29, נערך פעם אחת בסך הכל.
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
נושא ההודעה: Re: וורקראפט- גיבורי הדור הבא פרק 12
הודעהפורסם: 26 דצמבר 2012, 15:59
 
סמל אישי של המשתמש

מנהל גלובאלי

מנהל גלובאלי
הצטרף: 11 יולי 2011, 19:04
הודעות: 619
עשה לייק: 332 פעמים
קיבל לייק: 112 פעמים
הדמות הראשית: Shamshamen
שרת: The Maelstrom PvP
מנותק

השאיפה היא שעד מוצ"א פרק 13 יצא.... תלוי בהספק שלי מבחינת לימודים =]


...If you are going through hell, keep going
חזור למעלה
 פרופיל אישי  
 
הצג הודעות החל מה:  מיין לפי  
פרסם נושא חדש הגב לנושא  [ 9 הודעות ] 

כל הזמנים הם UTC + 2 שעות


מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו 0 אורחים


אתה לא יכול לכתוב נושאים חדשים בפורום זה
אתה לא יכול להגיב לנושאים קיימים בפורום זה
אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך בפורום זה
אתה לא יכול למחוק את הודעותיך בפורום זה
אתה לא יכול לצרף קבצים בפורום זה

חפש:
עבור ל:  
 cron